שני שליש מהצווים הנשיאותיים של טראמפ ביומו הראשון בתפקיד לקוחים היישר מ"פרויקט 2025", תוכנית פעולה אנטי־ליברלית שהוכנה עבורו בידי קרן הריטג' (מעין קהלת אמריקאי). מאמר שתרגמתי בסוף 2023 מנתח כמה מהסעיפים המרכזיים בתוכנית. קריאה מומלצת למנסים להבין טוב יותר מה קורה בוושינגטון

telem.berl.org.il/10868/

אין דבר ששובר לי יותר את הלב מאשר ללמד קבוצות של צעירים על משבר הדמוקרטיה ולהגיע לשלב שבו אנחנו עוסקים בתופעת סימון האויבים פנימיים - יריבים פוליטיים, מיעוטים, עיתונאים, מפגינים, שופטים - ולשמוע "אבל מה אתה רוצה, ככה זה פוליטיקה". אלה הם ילדי נתניהו, דור הציפיות הנמוכות שפשוט לא מכיר מציאות אחרת

אחד ההיבטים הפחות מדוברים של ההפיכה התקשורתית: קרעי מתכנן מהלך שיהפוך את תחנות הרדיו האזוריות – שרובן בבעלות של בעלי הון מקורבים לליכוד – לתחנות ארציות. חיסול הרדיו הציבורי לא רק יסגור מערכות של עיתונות איכותית ועצמאית, אלא, כמהלך משלים, גם יפנה מקום על הסקאלה לתחנות מקורבות־שלטון

חשוב להזכיר: המשבר של יריב לוין מול מערכת המשפט יזום לגמרי. "לא הותירו לנו ברירה" זה פשוט שקר. מה שקרה זה שבשנה שעברה, בשל התנגדות בציבור ובקואליציה, לוין לא הצליח לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים על-ידי העברת חקיקה בכנסת (תזכרו את זה בפעם הבאה שהוא טוען שהוא מייצג את "רוב העם")

מי שהנושא הזה מעניין אותו ורוצה לקרוא עוד על מה אפשר – וצריך – לעשות חוץ מהפגנות, הנה מאמר שפרסמתי בדיוק בנושא הזה לפני כמה חודשים בכתב־העת "תלם":

telem.berl.org.il/11033/

אני חוקר תנועות מחאה למחייתי. בגדול, אני חושב שתנועות חברתיות בארץ, במיוחד במחנה הליברלי, שמות דגש מוגזם על הפגנות ומזניחות כלים חשובים אחרים (כתבתי על זה לא מעט לאורך השנים). ועדיין: הטענה הפושה בימים אלה בקרב ליברלים מיואשים ומותשים שלפיה "הפגנות לא עוזרות" מופרכת לחלוטין.

כבר שנה הממשלה מספרת לנו שהמחאה נגד ההפיכה הביאה עלינו את ה-7.10. כעת, באמצע מלחמה ומצב חירום לאומי, אותה ממשלה חוזרת לאותה הפיכה שעוררה את אותה מחאה. שתי אפשרויות: או ש"תיקון" מערכות התקשורת והמשפט יותר חשובות לקואליציה מביטחון ישראל - או שאפילו היא לא מאמינה לתעמולת ההסתה של עצמה

כתמיד, את מהלכי הממשלה זאת אסור לבחון בנפרד אלה מאלה. חשוב להבין, למשל, כי סגירת גלי צה"ל ורשת ב' היא בסך הכל מהלך משלים ליוזמה אחרת של קרעי להפיכת תחנות הרדיו האזוריות לארציות. הנהנים העיקריים מהמהלך יהיו חבורה של אנשי עסקים מקורבים לליכוד, בעלי תחנות אזוריות, ובהם גם הבעלים של ערוץ 14.

הממשלה הזאת מעוניינת לסגור את התאגיד כדי לחסוך בכספי ציבור באותה מידה שהיא רצתה לשנות את שיטת המשטר בישראל כדי למנות יותר שופטים מזרחים לעליון

וגם: די לאכול את הספין השקרי על הקשר בין ההחלטה לבין ההתבטאות של שוקן. קרעי ניסה כבר כמה פעמים בעבר להוציא את המהלך לפועל (הדוגמה המצורפת, למשל, היא מינואר 2023 - והיו עוד). הוא רק המתין לתירוץ מתאים. ובכלל, הסיפור אינו "הארץ": זה בסה"כ צעד אחד מני רבים במהלך רחב וכולל לחיסול התקשורת החופשית בישראל

ודאי לא תופתעו לשמוע שגם בהונגריה אחד הצעדים הראשונים שאורבן נקט לחיסול התקשורת החופשית היה הפסקת הפרסום הממשלתי בכלי תקשורת ביקורתיים (הדבר נכון, אגב, גם להשתלטות על השידור הציבורי, שקרתה הן בהונגריה והן בפולין). עם זאת, חשוב להבין שכדי להשיג את המטרה, אין צורך להפסיק פרסום אצל כולם

This may not sound like much but in the current Israeli climate this is an incredibly bold and constructive idea to lay out in public. Unusually stark alternative to Netanyahu policies. And if like me you believe leaders can create space for ideas, legitimating PA and political solutions is v. good.

אופוזיציה אפקטיבית הייתה מסבירה לציבור שהעובדה שהגענו לשפל חסר תקדים בזירה הבינ"ל היא כישלון נוסף של נתניהו ושותפיו בימין הקיצוני. הרי כבר יצאנו למלחמות בעבר, וגם האנטישמיות לא נולדה היום. ראשיה היו גם מסבירים מה הם היו עושים אחרת (מקימים ועדת חקירה, למשל). במקום, הם משחקים לידי המתקרבן הנצחי.

הצעת החוק החדשה שנתניהו מקדם – זו שאוסרת על הקמת ועדת חקירה ממלכתית ומבקשת להחליפה בוועדת חקירה שתמונה בידי הכנסת – לא באמת נועדה לעבור בכנסת. אין לו רוב בשבילה. התכלית של ההצעת היא לעשות דה־לגיטימציה למוסד ועדת החקירה עצמו. נתניהו ושותפיו הרי השתמשו בטריק הזה בדיוק שוב ושוב בשנים האחרונות: