בדיוק היום לפני 50 שנה נחתה ״ונרה 9״ על ונוס וצילמה את התמונה השנייה אי־פעם על פלנטה שהיא לא כדור־הארץ.
October 23, 2025 at 5:10 AM
בדיוק היום לפני 50 שנה נחתה ״ונרה 9״ על ונוס וצילמה את התמונה השנייה אי־פעם על פלנטה שהיא לא כדור־הארץ.
וואו.
תראו איזו תמונה צילם דיק וויטינגטון ב־1931.
קליפורניה. דרום קליפורניה. באר נפט בוערת בדרום קליפורניה.
הכבאים האלה מנסים לכבות את האש המטורפת באמצעים כה דלים, שנחשבו אז לשיא הקדמה הטכנולוגית. זה מדהים איזה זינוק אדיר עשינו מאז.
מצד שני, אנחנו עדיין שורפים נפט.
תראו איזו תמונה צילם דיק וויטינגטון ב־1931.
קליפורניה. דרום קליפורניה. באר נפט בוערת בדרום קליפורניה.
הכבאים האלה מנסים לכבות את האש המטורפת באמצעים כה דלים, שנחשבו אז לשיא הקדמה הטכנולוגית. זה מדהים איזה זינוק אדיר עשינו מאז.
מצד שני, אנחנו עדיין שורפים נפט.
October 3, 2025 at 10:46 AM
וואו.
תראו איזו תמונה צילם דיק וויטינגטון ב־1931.
קליפורניה. דרום קליפורניה. באר נפט בוערת בדרום קליפורניה.
הכבאים האלה מנסים לכבות את האש המטורפת באמצעים כה דלים, שנחשבו אז לשיא הקדמה הטכנולוגית. זה מדהים איזה זינוק אדיר עשינו מאז.
מצד שני, אנחנו עדיין שורפים נפט.
תראו איזו תמונה צילם דיק וויטינגטון ב־1931.
קליפורניה. דרום קליפורניה. באר נפט בוערת בדרום קליפורניה.
הכבאים האלה מנסים לכבות את האש המטורפת באמצעים כה דלים, שנחשבו אז לשיא הקדמה הטכנולוגית. זה מדהים איזה זינוק אדיר עשינו מאז.
מצד שני, אנחנו עדיין שורפים נפט.
זהו צביר־גלקסיות.
כל נקודה בפריים היא גלקסיה שלמה, המורכבת מבערך 100 מיליארד כוכבים כמו השמש שלנו.
עכשיו קחו אוויר.
כן, מעבר לעובדה שמדובר בצילום מהפנט, צביר־גלקסיות הוא קונגלומרט אדיר (אתם לא מצליחים להבין כמה אדיר) של גלקסיות, גזים חמים וחומר אפל.
מדובר במבנה הגדול ביותר שהיקום אוצר בכוח־הכבידה.
כל נקודה בפריים היא גלקסיה שלמה, המורכבת מבערך 100 מיליארד כוכבים כמו השמש שלנו.
עכשיו קחו אוויר.
כן, מעבר לעובדה שמדובר בצילום מהפנט, צביר־גלקסיות הוא קונגלומרט אדיר (אתם לא מצליחים להבין כמה אדיר) של גלקסיות, גזים חמים וחומר אפל.
מדובר במבנה הגדול ביותר שהיקום אוצר בכוח־הכבידה.
September 30, 2025 at 6:47 PM
זהו צביר־גלקסיות.
כל נקודה בפריים היא גלקסיה שלמה, המורכבת מבערך 100 מיליארד כוכבים כמו השמש שלנו.
עכשיו קחו אוויר.
כן, מעבר לעובדה שמדובר בצילום מהפנט, צביר־גלקסיות הוא קונגלומרט אדיר (אתם לא מצליחים להבין כמה אדיר) של גלקסיות, גזים חמים וחומר אפל.
מדובר במבנה הגדול ביותר שהיקום אוצר בכוח־הכבידה.
כל נקודה בפריים היא גלקסיה שלמה, המורכבת מבערך 100 מיליארד כוכבים כמו השמש שלנו.
עכשיו קחו אוויר.
כן, מעבר לעובדה שמדובר בצילום מהפנט, צביר־גלקסיות הוא קונגלומרט אדיר (אתם לא מצליחים להבין כמה אדיר) של גלקסיות, גזים חמים וחומר אפל.
מדובר במבנה הגדול ביותר שהיקום אוצר בכוח־הכבידה.
אני רוצה שתכירו רגע את ניקולא שׁוּבֶן. הוא היה חייל של נפוליאון והוא כל כך אהב את המדינה שלו (שהיא במקרה היתה צרפת ולא ישראל) עד שהמושג ״פטריוט״ היה קטן עליו. >
July 31, 2025 at 6:07 AM
אני רוצה שתכירו רגע את ניקולא שׁוּבֶן. הוא היה חייל של נפוליאון והוא כל כך אהב את המדינה שלו (שהיא במקרה היתה צרפת ולא ישראל) עד שהמושג ״פטריוט״ היה קטן עליו. >
האיש הזה לא כועס. הוא פשוט זקן. ממש ממש זקן. בן כמה? ההערכות הכי זהירות מספרות על 197 שנות חיים. אבל רגע. בואו נתחיל ממהתחלה.
וההתחלה היא בעצם בסוף: ~
וההתחלה היא בעצם בסוף: ~
July 28, 2025 at 1:42 PM
האיש הזה לא כועס. הוא פשוט זקן. ממש ממש זקן. בן כמה? ההערכות הכי זהירות מספרות על 197 שנות חיים. אבל רגע. בואו נתחיל ממהתחלה.
וההתחלה היא בעצם בסוף: ~
וההתחלה היא בעצם בסוף: ~
זהו הציור הראשון אי פעם של פנתר.
הוא צויר לצד צבוע מערות במערת שובה (Chauvet) שבצרפת לפני יותר מ־30 אלף שנה.
הוא צויר לצד צבוע מערות במערת שובה (Chauvet) שבצרפת לפני יותר מ־30 אלף שנה.
July 27, 2025 at 11:38 AM
זהו הציור הראשון אי פעם של פנתר.
הוא צויר לצד צבוע מערות במערת שובה (Chauvet) שבצרפת לפני יותר מ־30 אלף שנה.
הוא צויר לצד צבוע מערות במערת שובה (Chauvet) שבצרפת לפני יותר מ־30 אלף שנה.
בפעם הבאה שאתם עוברים בקינג ג׳ורג׳, אל תשכחו שמדובר בקינג אמיתי. מלך מלך. עם כתר והכל.
היתה לו חתיכת אימפריה ביד, מאוסטרליה ועד צפון אמריקה, אבל איכשהו משהו התפקשש. >
היתה לו חתיכת אימפריה ביד, מאוסטרליה ועד צפון אמריקה, אבל איכשהו משהו התפקשש. >
July 20, 2025 at 9:54 AM
בפעם הבאה שאתם עוברים בקינג ג׳ורג׳, אל תשכחו שמדובר בקינג אמיתי. מלך מלך. עם כתר והכל.
היתה לו חתיכת אימפריה ביד, מאוסטרליה ועד צפון אמריקה, אבל איכשהו משהו התפקשש. >
היתה לו חתיכת אימפריה ביד, מאוסטרליה ועד צפון אמריקה, אבל איכשהו משהו התפקשש. >
בתולדות השפה העברית, כל תקופה היסטורית הביאה איתה מילים משפות אחרות — בהתאם למי ששלט, למי שכתב, למי שחי כאן ולמי שנדד לפה.
במילים אחרות - מילים אחרות.
אני אתן לכם דוגמה: >
במילים אחרות - מילים אחרות.
אני אתן לכם דוגמה: >
July 15, 2025 at 7:59 PM
בתולדות השפה העברית, כל תקופה היסטורית הביאה איתה מילים משפות אחרות — בהתאם למי ששלט, למי שכתב, למי שחי כאן ולמי שנדד לפה.
במילים אחרות - מילים אחרות.
אני אתן לכם דוגמה: >
במילים אחרות - מילים אחרות.
אני אתן לכם דוגמה: >
אל תשאלו למה, אבל בדקתי קצת והמילה הפרסית ל״מלוח״ היא ״שוֹר״.
מדובר במילה שהגיעה מהשפה הפרסית האמצעית או ה״פַּהְלַוִי״ (בגדול, זו היתה השפה הרשמית של האימפריה הסאסאנית החל מהמאה השלישי, אבל זה לא העניין). >
מדובר במילה שהגיעה מהשפה הפרסית האמצעית או ה״פַּהְלַוִי״ (בגדול, זו היתה השפה הרשמית של האימפריה הסאסאנית החל מהמאה השלישי, אבל זה לא העניין). >
July 12, 2025 at 12:17 PM
אל תשאלו למה, אבל בדקתי קצת והמילה הפרסית ל״מלוח״ היא ״שוֹר״.
מדובר במילה שהגיעה מהשפה הפרסית האמצעית או ה״פַּהְלַוִי״ (בגדול, זו היתה השפה הרשמית של האימפריה הסאסאנית החל מהמאה השלישי, אבל זה לא העניין). >
מדובר במילה שהגיעה מהשפה הפרסית האמצעית או ה״פַּהְלַוִי״ (בגדול, זו היתה השפה הרשמית של האימפריה הסאסאנית החל מהמאה השלישי, אבל זה לא העניין). >
משהו כמו 50 ק״מ מהעיר אבאנקיי (Abancay) שבפרו שוכן האתר הארכיאולוגי סאיוויט (Saywite). לא ברור למה לא שמעתם עליו עד כה, כי הוא היה מרכזה הרוחני והפולחני של תרבות האינקה. נערכו שם טקסים ואירועים במסגרת פולחן המים. בכל זאת, מדינה צחיחה. >
July 5, 2025 at 9:44 AM
משהו כמו 50 ק״מ מהעיר אבאנקיי (Abancay) שבפרו שוכן האתר הארכיאולוגי סאיוויט (Saywite). לא ברור למה לא שמעתם עליו עד כה, כי הוא היה מרכזה הרוחני והפולחני של תרבות האינקה. נערכו שם טקסים ואירועים במסגרת פולחן המים. בכל זאת, מדינה צחיחה. >
השפירית הזו כל כך יפה, ולא רק בגלל הצבע שלה. היא יפה בגלל הכנפיים שלה - והכנפיים שלה הן חלק מפתיע במערכת הנשימה שלה.
כנפיים של חרקים הן רקמה מתה. לאחרונה התברר כי שפירית המורפו מסתירה בתוך הרקמה הזו צינורות מתוחכמים. הם התגלו בסריקה במיקרוסקופ אלקטרוני. >
כנפיים של חרקים הן רקמה מתה. לאחרונה התברר כי שפירית המורפו מסתירה בתוך הרקמה הזו צינורות מתוחכמים. הם התגלו בסריקה במיקרוסקופ אלקטרוני. >
July 2, 2025 at 5:18 AM
השפירית הזו כל כך יפה, ולא רק בגלל הצבע שלה. היא יפה בגלל הכנפיים שלה - והכנפיים שלה הן חלק מפתיע במערכת הנשימה שלה.
כנפיים של חרקים הן רקמה מתה. לאחרונה התברר כי שפירית המורפו מסתירה בתוך הרקמה הזו צינורות מתוחכמים. הם התגלו בסריקה במיקרוסקופ אלקטרוני. >
כנפיים של חרקים הן רקמה מתה. לאחרונה התברר כי שפירית המורפו מסתירה בתוך הרקמה הזו צינורות מתוחכמים. הם התגלו בסריקה במיקרוסקופ אלקטרוני. >
הנה בועז דוידזון מביט דרך עדשת המצלמה בתחנת הרכבת הישנה בירושלים, במהלך צילומי הסרט ״אלכס חולה אהבה״.
#צ׳פראשה #דז׳אנקויה
#צ׳פראשה #דז׳אנקויה
June 28, 2025 at 10:08 AM
הנה בועז דוידזון מביט דרך עדשת המצלמה בתחנת הרכבת הישנה בירושלים, במהלך צילומי הסרט ״אלכס חולה אהבה״.
#צ׳פראשה #דז׳אנקויה
#צ׳פראשה #דז׳אנקויה
ג׳יין ראסל היתה אחד מסמלי המין הבולטים של אמריקה בשנות הארבעים והחמישים של תחילת המאה הקודמת. איך? כמובן: כוכבת קולנוע. >
June 26, 2025 at 11:59 AM
ג׳יין ראסל היתה אחד מסמלי המין הבולטים של אמריקה בשנות הארבעים והחמישים של תחילת המאה הקודמת. איך? כמובן: כוכבת קולנוע. >
ג׳ים הנסון זצ״ל ופרנק אוז יבדל״א על הסט הכי כיפי בפלנטה.
June 26, 2025 at 9:02 AM
ג׳ים הנסון זצ״ל ופרנק אוז יבדל״א על הסט הכי כיפי בפלנטה.
אחד מכוחות הרשע בספרות הפרסית העתיקה מופיע לראשונה בדת הזורואסטרית, שם הוא מזוהה כ״אֵשמָה־דֵיבָֿה״ (Aesma-daeva): דֵיבָה הוא שד, אֵשמָה הוא כעס. השד הכועס.
״אֵשמָה־דֵיבָֿה״ הפך ל״אזמידאן״ בפרסית והדרך ל״אשמדאי״ העברי היתה קצרצרה. >
״אֵשמָה־דֵיבָֿה״ הפך ל״אזמידאן״ בפרסית והדרך ל״אשמדאי״ העברי היתה קצרצרה. >
June 25, 2025 at 5:17 AM
אחד מכוחות הרשע בספרות הפרסית העתיקה מופיע לראשונה בדת הזורואסטרית, שם הוא מזוהה כ״אֵשמָה־דֵיבָֿה״ (Aesma-daeva): דֵיבָה הוא שד, אֵשמָה הוא כעס. השד הכועס.
״אֵשמָה־דֵיבָֿה״ הפך ל״אזמידאן״ בפרסית והדרך ל״אשמדאי״ העברי היתה קצרצרה. >
״אֵשמָה־דֵיבָֿה״ הפך ל״אזמידאן״ בפרסית והדרך ל״אשמדאי״ העברי היתה קצרצרה. >
מאחורי התמונה הנהדרת הזאת של האפיפיור לוחץ את ידו של ספיידרמן יש סיפור נהדר לא פחות. >
June 24, 2025 at 6:25 PM
מאחורי התמונה הנהדרת הזאת של האפיפיור לוחץ את ידו של ספיידרמן יש סיפור נהדר לא פחות. >
בין דרום־הודו וסרי לינקה נמתח ארכיפלג - רצף של איים ונקודות יבשה, שנקרא ״ראמה סֶטוּ״ - גשר הראמה - או ״הגשר של אדם״.
מדובר ברצועה באורך של 50 ק״מ, ועל פי האגדה, בנו אותה קופים. >
מדובר ברצועה באורך של 50 ק״מ, ועל פי האגדה, בנו אותה קופים. >
June 7, 2025 at 9:42 AM
בין דרום־הודו וסרי לינקה נמתח ארכיפלג - רצף של איים ונקודות יבשה, שנקרא ״ראמה סֶטוּ״ - גשר הראמה - או ״הגשר של אדם״.
מדובר ברצועה באורך של 50 ק״מ, ועל פי האגדה, בנו אותה קופים. >
מדובר ברצועה באורך של 50 ק״מ, ועל פי האגדה, בנו אותה קופים. >
Reposted by Eran Minhar
האם ניתן לנצח את המוות?
עבור רבים מאיתנו, בני המין האנושי, המוות נתפש אצלנו כדבר כואב במובן הפיזי. בדרך כלל, לאורך מאות מיליוני שנות הקיום של עולם החי בכלל ושל המין האנושי בפרט, מוות היה אך ורק דבר כואב: >
עבור רבים מאיתנו, בני המין האנושי, המוות נתפש אצלנו כדבר כואב במובן הפיזי. בדרך כלל, לאורך מאות מיליוני שנות הקיום של עולם החי בכלל ושל המין האנושי בפרט, מוות היה אך ורק דבר כואב: >
June 3, 2025 at 5:11 AM
האם ניתן לנצח את המוות?
עבור רבים מאיתנו, בני המין האנושי, המוות נתפש אצלנו כדבר כואב במובן הפיזי. בדרך כלל, לאורך מאות מיליוני שנות הקיום של עולם החי בכלל ושל המין האנושי בפרט, מוות היה אך ורק דבר כואב: >
עבור רבים מאיתנו, בני המין האנושי, המוות נתפש אצלנו כדבר כואב במובן הפיזי. בדרך כלל, לאורך מאות מיליוני שנות הקיום של עולם החי בכלל ושל המין האנושי בפרט, מוות היה אך ורק דבר כואב: >
האם ניתן לנצח את המוות?
עבור רבים מאיתנו, בני המין האנושי, המוות נתפש אצלנו כדבר כואב במובן הפיזי. בדרך כלל, לאורך מאות מיליוני שנות הקיום של עולם החי בכלל ושל המין האנושי בפרט, מוות היה אך ורק דבר כואב: >
עבור רבים מאיתנו, בני המין האנושי, המוות נתפש אצלנו כדבר כואב במובן הפיזי. בדרך כלל, לאורך מאות מיליוני שנות הקיום של עולם החי בכלל ושל המין האנושי בפרט, מוות היה אך ורק דבר כואב: >
June 3, 2025 at 5:11 AM
האם ניתן לנצח את המוות?
עבור רבים מאיתנו, בני המין האנושי, המוות נתפש אצלנו כדבר כואב במובן הפיזי. בדרך כלל, לאורך מאות מיליוני שנות הקיום של עולם החי בכלל ושל המין האנושי בפרט, מוות היה אך ורק דבר כואב: >
עבור רבים מאיתנו, בני המין האנושי, המוות נתפש אצלנו כדבר כואב במובן הפיזי. בדרך כלל, לאורך מאות מיליוני שנות הקיום של עולם החי בכלל ושל המין האנושי בפרט, מוות היה אך ורק דבר כואב: >
השנה היא 1660, והמזחים הראשונים מוקמים באיסט ריבר שבעיר הצעירה ניו־אמסטרדם.
בצפון הוקמה חומה לבלימת הבריטים (פה זה מצד ימין של התמונה).
למרגלות החומה נכבש שביל פטרול, שלימים הפך לדרך סלולה. ״דרך החומה״. >
בצפון הוקמה חומה לבלימת הבריטים (פה זה מצד ימין של התמונה).
למרגלות החומה נכבש שביל פטרול, שלימים הפך לדרך סלולה. ״דרך החומה״. >
May 29, 2025 at 3:52 PM
השנה היא 1660, והמזחים הראשונים מוקמים באיסט ריבר שבעיר הצעירה ניו־אמסטרדם.
בצפון הוקמה חומה לבלימת הבריטים (פה זה מצד ימין של התמונה).
למרגלות החומה נכבש שביל פטרול, שלימים הפך לדרך סלולה. ״דרך החומה״. >
בצפון הוקמה חומה לבלימת הבריטים (פה זה מצד ימין של התמונה).
למרגלות החומה נכבש שביל פטרול, שלימים הפך לדרך סלולה. ״דרך החומה״. >
תזכורת:
אלה מפות שהוכנו בשנות ה־1580.
זו לא טעות. 1580. המאה ה־16.
צייר אותן החוקר הימי העותומני אמיר מוחמד, ומה שמדהים במפות האלה היא לא העובדה שהוא הגיע ל״עולם החדש״ (שזהו גם שמו של אטלס המפות), אלא שמסומנת בהן אנטארקטיקה כשהיא חשופה - ללא קרח, עם ציוני הרים ונהרות ואפילו צמחייה! >
אלה מפות שהוכנו בשנות ה־1580.
זו לא טעות. 1580. המאה ה־16.
צייר אותן החוקר הימי העותומני אמיר מוחמד, ומה שמדהים במפות האלה היא לא העובדה שהוא הגיע ל״עולם החדש״ (שזהו גם שמו של אטלס המפות), אלא שמסומנת בהן אנטארקטיקה כשהיא חשופה - ללא קרח, עם ציוני הרים ונהרות ואפילו צמחייה! >
May 29, 2025 at 11:02 AM
תזכורת:
אלה מפות שהוכנו בשנות ה־1580.
זו לא טעות. 1580. המאה ה־16.
צייר אותן החוקר הימי העותומני אמיר מוחמד, ומה שמדהים במפות האלה היא לא העובדה שהוא הגיע ל״עולם החדש״ (שזהו גם שמו של אטלס המפות), אלא שמסומנת בהן אנטארקטיקה כשהיא חשופה - ללא קרח, עם ציוני הרים ונהרות ואפילו צמחייה! >
אלה מפות שהוכנו בשנות ה־1580.
זו לא טעות. 1580. המאה ה־16.
צייר אותן החוקר הימי העותומני אמיר מוחמד, ומה שמדהים במפות האלה היא לא העובדה שהוא הגיע ל״עולם החדש״ (שזהו גם שמו של אטלס המפות), אלא שמסומנת בהן אנטארקטיקה כשהיא חשופה - ללא קרח, עם ציוני הרים ונהרות ואפילו צמחייה! >
אל תשאלו למה, אבל חיפשתי מקור אטימולוגי למילה העברית ״ברק״.
בעיקר כי רציתי לדעת האם יש איזו מסקנה אקדמית לגבי קשר לשוני בין ״ברק״ העברית ושם אל הסער הקדם־הודו-אירופי פֶּרְקוּנוֹס (Perkʷūnos).
מפה לשם, לא.
אבל - >
בעיקר כי רציתי לדעת האם יש איזו מסקנה אקדמית לגבי קשר לשוני בין ״ברק״ העברית ושם אל הסער הקדם־הודו-אירופי פֶּרְקוּנוֹס (Perkʷūnos).
מפה לשם, לא.
אבל - >
May 24, 2025 at 8:06 PM
אל תשאלו למה, אבל חיפשתי מקור אטימולוגי למילה העברית ״ברק״.
בעיקר כי רציתי לדעת האם יש איזו מסקנה אקדמית לגבי קשר לשוני בין ״ברק״ העברית ושם אל הסער הקדם־הודו-אירופי פֶּרְקוּנוֹס (Perkʷūnos).
מפה לשם, לא.
אבל - >
בעיקר כי רציתי לדעת האם יש איזו מסקנה אקדמית לגבי קשר לשוני בין ״ברק״ העברית ושם אל הסער הקדם־הודו-אירופי פֶּרְקוּנוֹס (Perkʷūnos).
מפה לשם, לא.
אבל - >
תזכורת:
זהו זקן ארוך, והוא מוצג במוזיאון.
והסיפור הוא מטופש וטראגי כאחד (בכל זאת, זקן במוזיאון): >
זהו זקן ארוך, והוא מוצג במוזיאון.
והסיפור הוא מטופש וטראגי כאחד (בכל זאת, זקן במוזיאון): >
May 24, 2025 at 9:20 AM
תזכורת:
זהו זקן ארוך, והוא מוצג במוזיאון.
והסיפור הוא מטופש וטראגי כאחד (בכל זאת, זקן במוזיאון): >
זהו זקן ארוך, והוא מוצג במוזיאון.
והסיפור הוא מטופש וטראגי כאחד (בכל זאת, זקן במוזיאון): >
זהו רישום הפטנט המלא של הקובייה ההונגרית.
May 23, 2025 at 5:46 AM
זהו רישום הפטנט המלא של הקובייה ההונגרית.