20 שנה הוא פתח את תכנית הרדיו היומית שלו במשפט:
"שלום לכל המאזינימנים ולכל המאזינותנותנות"
איש דוחה

הרכב עוצר בחריקת בלמים והנהגת מורה לי לרדת, ירדתי בגשם, בחושך (בכביש די מפוקפק) עד הטרמפ הבא שעצר ולקח אותי.
הנהגת, ניחשתם נכון, דניאלה וייס.

חורף 1985, אני מוצב בשער של קדומים בסופ"ש, סגור רוב הזמן. כל הפלוגה יצאה בחמישי לרגילה ואני צריך לצאת במוצ"ש.
8 בערב מחליפים אותי ואני מפספס את האוטובוס האחרון, תופס טרמפים.
יוצא רכב, מרים יד, עוצרים לי ואומרים תעלה.
מגיעים לכביש למטה, מתחיל גשם, הנהגת שואלת לאן אני צריך, אני עונה בטבעיות - "ארצה"