* הכותב אינו יפני/היסטוריון/אסטרונום/קורא בכוכבים אלא רנדום גיק שלומד יפנית וחופר בתופעות. ייתכנו אי־דיוקים, ואשמח לתיקונים בתגובות.
** הקנג'י בתמונה לא אומר כלום למיטב ידיעתי אבל ChatGPT ממש השתדל שתדעו.

ביפן אומצה המערכת הסינית, תחילה למטרות אסטרולוגיה ובתקופת מאיג'י גם לשימוש יומיומי. לכן גם ביפנית שמות הימים קשורים לגרמי השמיים ולאלמנטים.

ככה הגענו הלום – בשפות רבות בעולם, כולל באנגלית וביפנית, ימות השבוע נקראים על שם אותם גרמי שמיים. למרות השוני הלשוני והתרבותי – כולם מאותו מקור אטימולוגי עתיק!

יום ראשון – 日曜日 (יום השמש) יום שני – 月曜日 (יום הירח) יום שלישי – 火曜日 (כוכב אש, מאדים) יום רביעי – 水曜日 (כוכב מים, מרקורי) יום חמישי – 木曜日 (כוכב עץ, יופיטר) יום שישי – 金曜日 (כוכב זהב, ונוס) יום שבת – 土曜日 (כוכב אדמה, שבתאי)

ומה קרה באסיה? באופן מפתיע, ההשפעה הרומית הגיעה גם לשם דרך הודו. הסינים אימצו את הרעיון של ימים הקשורים לגרמי השמיים, אבל שמות הכוכבים שולבו עם חמשת האלמנטים הסיניים:

ואז, בתהליך שבו עמים גרמאניים המירו את שמות האלים הרומיים לשמות משלהם, שונו השמות בהתאם לפנתאון הגרמאני. כך Sol הפך ל¯Sunnǭ ומשם ל¯Sunday, אל המסחר Mercury הפך ל¯Wōdanaz (אודין) – ומכאן Wednesday. ככה, דרך אנגלית עתיקה, קיבלנו את שמות הימים שאנחנו מכירים כיום!

הרעיון הזה הגיע ליוון ומשם לרומא, בתקופה שבה האסטרולוגיה ההלניסטית הייתה בשיא השפעתה. הרומאים נתנו לימי השבוע שמות על פי גרמי השמיים, כאשר יום ראשון היה יום השמש (Dies Solis), יום שני היה יום הירח (Dies Lunae), וכן הלאה.

השומרים והבבלים המציאו את השבוע בן שבעת הימים, בהתבסס על שבעת גרמי השמיים שניתן לראות בקלות: שמש, ירח, מאדים (מרס), חמה (מרקורי), צדק (יופיטר), נוגה (ונוס), ושבתאי (סטורן).

וכאן זה נהיה מעניין: 日曜日 (ניצ'י-יו-בי) הוא "יום ראשון"...
רגע, זה בעצם "יום השמש"! כמו Sunday באנגלית! יש מצב לקשר אטימולוגי?
ובכן, כן! ומאחורי הקשר הזה נפרשת היסטוריה של אלפי שנים.

תיקון שהתקבל: לפי ויקיפדיה והמחקרים שמצאתי ובניגוד למה שנרמז במאמר של NPS, הצפרדעים שורדות -16 מעלות צלזיוס בערך, ולא 45–60. בוויקיפדיה גם מוזכרות צפרדעי עצים יפניות, ששורדות עד -30 מעלות צלזיוס. (קרדיט תמונה: ויקיפדיה)

המקור עבור מה שכתבתי הוא ה־National Park Service של ארה"ב, יש קישור בסוף הת'רד. בכ"מ רפרפתי על מעט חומר אקדמי (אני לא מהתחום) ומצאתי עדויות ל־16 מתחת לאפס (תואם ויקיפדיה), אבל לא ל־45 או 60 מתחת לאפס. תודה על התיקון.

צירפתי בטעות רק ב־ALT ושכחתי להעתיק מהציפור את הציוץ שנותן קרדיט למקור + מצהיר שזה GenAI. ט'נקס! הוספתי

(על התמונה ChatGPT, המקור – yam.sh/slyXi)

היכולת המדהימה הזו מעוררת עניין רב בעולם המדע. חוקרים מאמינים שהיא עשויה לספק תובנות חשובות בתחומים רפואיים כמו שימור איברים להשתלות, טיפול בחולי סוכרת ואף הבנת מנגנונים למניעת נזקים לאחר שבץ או התקפי לב, בהם זרימת הדם נפסקת וחוזרת לפתע.

באביב, כשהשלג מפשיר והטמפרטורות עולות, צפרדע היער מתעוררת לתחייה. הלב מתחיל לפעום, המוח שב לפעול, ולבסוף השרירים חוזרים לנוע. בתוך זמן קצר היא יוצאת לחפש מקווי מים רדודים כדי להתרבות בהם.

הסוד להישרדותה טמון ביכולתה לייצר כמויות עצומות של גלוקוז בכבד, שמוזרם לכל תאי גופה. הגלוקוז הזה יוצר מעין "נוזל אנטי־קיפאון" שמגן על התאים מפני היווצרות קרח בתוכם ומונע את הנזקים ההרסניים שקרח יכול לגרום, כמו קריעת קרומי התאים והפסקת אספקת החמצן לרקמות.

שלא כמו צפרדעים אחרות, שמתחפרות במים ושומרות על טמפרטורת גוף מעל נקודת הקיפאון, צפרדע היער נותרת על פני הקרקע, קבורה בעלי שלכת ובשלג. היא קופאת לחלוטין: אין לה דופק, אין נשימה, ואין פעילות שרירים. עיניה מלבינות, גופה מתקשה, ולמביט מהצד היא תידמה לפסל קרח מת.

בהחלט, תודה!