זה השולחן שלי ואני אדביק עליו מלמטה כמה חננה שבא לי.

ניחמנו בצהריים את העוד שמלווה אותנו מגישור הגירושים שלו אל זה של הוריי אל ההסכם שלנו, עד המוות של אביה, ומשם לאזכרה של אבא של האקס שלי שכבר מזמן הרבה יותר אח, שביקש שננהל לו בפעם הראשונה בדרך הזאת של היהודים שלכם וכל המוסיקאים השמאלנים נורא התרגשו והחמיאו לו על הקול, והשמש בבית קברות תמיד נהדרת.

אני רואה שגם פה יש רצח עם ואנטישמיות מה חדש

עשיתי סנדביץ חביתה על הבוקר, פיזרתי במסגרות, תאמנו עמדות להמשך - ואללה לא כזה קשה להיות הורה.

רואים מתילדה - היו נורא אלימים שם לילדים בשנות השמונים.

החלטתי להעניק סיוע הומניטרי ולהזמין את הילדים לישונצלי.