תפזרי בבית ברושורים של פנימיות צבאיות, אולי זה ירתיע אותם

חיבוק גדול גם כאן ❤️

אולי שבועיים 🫣 בכל זאת הייתי בטיול אחרי צבא..

ראיתי ובהחלט מתאים בול לסוג שמחפשת

כשהבת שלי היתה בת 5 שמעתי אותה מדברת עם חברה שסיפרה לה שבסופ״ש הם שמו את העץ בבית. הבת שלי (שבערה מקנאה כי אצלנו אין עץ כמובן) ענתה לה בהתנשאות שחנוכה יותר שווה כי זה 8 ימים ומקבלים מתנות בכל יום, לא רק בערב החג (ככה זה היה בצד שלי של המשפחה בתור ילדה וניסיתי לשחד אותה עם הסיפור. מסתבר שעבד)

אפטר שוק… זכרונות של קיא ורוד

מניסיונות להכניס עירויים. האחות אמרה לחבר שאם לא היה מביא אותי אלא רק מכניס אותי למיטה לישון, לא הייתי מתעוררת בבוקר. למחרת היה לי כרטיס טיסה לאמסטרדם, הלכתי שבוע עם שרוול ארוך כי נראתי כמו נרקומנית.

הפעם הכי מפוארת שלי היתה ביום שהשתחררתי, בחתונה של חבר מהצבא. תקופת הברים המרקדים, התלהבו מהיכולת שלי ושפכו לי ישירות לגרון כמויות של אלכוהול זול. התעוררתי במיון, צד אחד אמא שלי צד שני בן זוג חדש יחסית, שניהם לא היו בחתונה. מסתבר שאני מפחדת ממחטים גם כשאני מחוסרת הכרה כי כל הידיים שלי היו שחורות

זה נכון שהתרגום גרוע, אבל זה אדיר. תני לזה עוד הזדמנות. אם רוצה, אצרף אותך לקבוצת התמיכה :) אצלי זה וורדל, מה הקשר, שיר, סיפור כיסוי.

יש לנו קבוצה של כמה חברות ילדות לזיהוי השיר. בגלל שהרוב לפי שעון ישראל, החל מ6 בבוקר מתחילה לקבל הודעות שם אז אין מצב שאני הולכת לעבודה לפני שפתרתי. את עושה לפי סדר קבוע? אין מצב שאני משנה את סדר המשחקים

בן הזוג בארץ, משפחה, חברים, שפה. הדברים ה״רגילים״. אחרי כל כך הרבה שנים, עדיין לא מצליחה להרגיש בבית בשום מקום חוץ מבארץ

עזבתי לפני המון שנים בעקבות בן זוג (לשעבר) מלאת אמונה שזה יבנה את עתידי. כבר כמה שנים מבלה את ימי בציפייה שהתנאים האישיים והלאומיים יאפשרו חזרה לארץ