מעניין אם ימאס לי אי פעם לקוות לאיזה שינוי לטובה בהתנהגות של אנשים שאני אוהב

לא יודע אם יש פה כאלה שמכירים אבל אם יצא לכם להאזין ל
dungeons and daddies
תדעו שפעם הייתי בטוח שהקרקטר ארק שלי היא כמו של רון סטמפלר שהופך מאב מנותק רגשית לאבא הכי טוב שאי פעם פגשתם, אבל לאחרונה אני חושב שאני הופך לדריל ווילסון בניסיון שלי לשלוט בדברים ולשתוק.
It’s fine don’t worry about it

וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם בֵּין אֱלֹוהִים וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ

כשהאפטר היחיד בשלושה שבועות האחרונים מתקצר מאוד

עם כל הכבוד למשימה החשובה יש הרבה מאוד אכילת ראש בצבא שלנו

איפושהו באמצע המלחמה הגיע אלינו קצין צעיר ויחסית טרי לפקד על צוות ותיק שראה המון ומכיר ״את המשחק״. הבעיה היא שהנחישות הגבוהה שלו והניסיון המועט שלו עומדים ביחס הפוך לניסיון הרב של הצוות והנחישות המועטה שבאה איתו יד ביד.

שלושה דברים שעוזרים לי להרים את הראש ולא להיכנס לדיכאון בכל פעם שאני מתעדכן בחדשות:
1. הידיעה שיש שגרה (או משהו דומה לה) מחוץ לבועה שאני נמצא בה בזכות מה שאנחנו עושים
2. אנשים בפלוגה שמבקשים ממני דברים כי סומכים עלי
3. הגיבוש בצוות שמתחזק מיום לים

אולי פה זה המקום לשאול:
ec2 של aws מאפשר גישה של ip מסויימים לשירותים מסויימים.
הבעיה: הip בבית שלי משתנה כל הזמן והסאבנטמאסק לא תופס את השינויים האלה ואי אפשר לשנות אותו.
ולכן אני צריך להיכנס לrules כל פעם מחדש ולתקן אותו.
יש פיתרון יעיל אחר?

זה מדהים איך כל פעם מחדש המטפלת שלי מצליחה כל מפגש מחדש להוכיח כמה היא מכירה אותי טוב ולהציע לי בדיוק את מה שאני צריך ממנה ספציפית ולהשמיע לי את הדברים שאני צריך לשמוע.
היא באמת מטפלת טובה

למרות שהסאגה עוד לא נגמרה אני מעריך שבעוד שבועיים שלושה גג חודש אסתכל אחורה ואצחק.
אולי אפילו אכתוב הרצאה על כל הבלאגן שעברנו ונעבור

יש פה מלא מתכנתים אני חושב.
בבקשה תגידו לי שכולם מפשלים בפרודקשן ונוצר מצב שנשארים עד 2 בלילה לתקן בעיות שאתם יצרתם בעצמכם וזה לא רק אני…

באמת האפליקציה הזאת איטית בקטע פסיכי וחשבתי שאולי היא אלטרנטיבה טובה אבל כנראה שבינתיים לא כל כך

יושבים שבעה? יותר כמו שבעת מדורי גהנום

🪿 דה גוס איז אין דה האוס 🪿