עולם, תחליט, או מלחמה או נגיף סיני. אני לא בנויה נפשית לגם וגם

נראה לי שכבר בציוץ השני שלי בפלטפורמה הזאת ציינתי שכל החיים שלי זה סתירה אחת גדולה, אז מסתבר שגם במוזיקה אין סוף לסתירה של מה שקורה פה בין אמנים אהובים לבין השירים שבטופ (מצד שני הם גם נתנו הסבר שאני אקלקטית)

אתמול לא בכיתי, כן חוויתי התרגשות גדולה אבל לא בכי.
אני בדר"כ כן דומעת מסרטונים של ילדים רצים להורים שלהם שחוזרים מהצבא (בחו"ל ובארץ), אבל שום דבר לא הכין אותי לסוג הבכי שלי כשאצפה בסרטון של ילד רץ לאבא שלו כי הילד היה בשבי. כבר לפחות שעה שהסרטון הזה רץ ואני עדיין לא נרגעת

פרסומת שהופיעה לי כי אני מטורגטת תכשיטים. אני עד עכשיו מנסה לחפש פה איפה המגן דוד שעל שמו קראו לתליון ולא מוצאת כי זה, וול, פרח בלבד. אני מבינה שכל המפרסמים חושבים שפטריוטיות מוכרת היום, אבל לפחות שיעשו את זה בהגיון. פרח לבד מוכר גם בלי לדמיין שם מגן דוד (ועוד בצבע ורדרד-בורדו ולא כחול)

גאה בעצמי שלמרות שחרשתי את האתרים אני לא התפתתי לקנות היום כלום אונליין (כי אני גם לא צריכה והבנתי שאני לא צריכה), ואפילו לא חשבתי ללכת לקניון לראות סתם מה יש.
איפה מקבלים את המדליה?

עכו, מה הולך עם הכיכרות אצלכם? העיר שהחליטה להיפטר מרמזורים ועל הדרך לסחרר אותנו

להיות בחנות שדי מיועדת לנשים בקניון, ופתאום נכנסים בסערה שני מאבטחים ללא מטרה, ואז צוחקים ואומרים אחד לשני "טוב,פה יש נשים הן ידעו להגן על עצמן" ואז יוצאים בחזרה ומשאירים את כולנו פשוט לתהות מה לעזאזל זה היה זו דרך מאוד הגיונית לגרום לנו להרגיש בטוחות בקניון בתקופת מלחמה

הטיסה ללונדון בוטלה, ומן הסתם למחזה שקניתי אליו כרטיסים כבר לא אלך. בכל מקום ראיתי לתיאטרון בהריטי יש מדיניות של אין החזר וביטולים אלא במידה והמופע עצמו בוטל. בפסימיות מוחלטת פניתי אליהם והסברתי את הסיטואציה ואני גם בהלם שהחזירו לי וגם שהם איחלו לנו בטיחות בזמנים אלו. התמוגגתי

רעמים, בדר"כ אני מאוד אוהבת אתכם, בעיקר בלילות. לא הפעם והתודות לארגוני הטרור

חות'ים יקרים, אם אתם כ"כ רוצים את אילת אז אתם בהחלט מוזמנים לקחת אותה, רק תמשיכו לתת לנו לקנות שם בלי מע"מ מידי פעם. רק מזהירה שאף פעם לא ראיתי בחדר אוכל מלאווח אז כדאי שתביאו צידה מהבית

ובין רגע המראות בחוץ השתנו, זה כאילו לא היה פה מבול ואפור לפני שניה וחצי

ואני זו ששמעה כבר אתמול שאמור להיות יום גשום, ועדיין לא האמנתי אז באתי עם כפכפים לעבודה. אבל עדיין מאושרת מהחורף שבא לביקור קצרצר

התחיל אצלנו מבול אמיתי ואפילו חשוך בחוץ מעננים אפרפרים ואני מאושרת 😍

מרגישה שעשיתי את התרומה שלי כשקניתי עכשיו לא מעט דברים שאני לא באמת צריכה מעסקים בדרום שבאו לכאן. הכרטיס אשראי שלי פחות מרוצה אבל לפחות שימחתי אחרים

הכל טוב ויפה ואיחלתי חשניהם בהצלחה, אבל אני תוהה מה עם טל, רון ושדרות

יצאה לי עכשיו אנחת נשימה של "אוי" ללא שום סיבה מבלי שחשבתי גם על כלום. נראה לי שהתקופה הקשישה אותי ב-60 שנה לפחות. מתי אפשר כבר לשריין חדר בבית אבות?

קפה קר ביום סתוי תמיד משמח לבב אנוש (ושרק ימשיך הסתיו)

מצד אחד רק מחכה כדי להתלבש ולהתייפיף כדי להגיע לעבודה פרונטלית ויפה. מצד שני מקללת את הרגע שכף רגלי נוחתת פה. זה בעצם מטאפורה נפלאה של סתירה לחיים שלי

שמעתי שכיף פה עכשיו בלי אילון, אז באתי