Not Doctor Ziv
banner
notdrziv.bsky.social
Not Doctor Ziv
@notdrziv.bsky.social
הייטקיסט ביום, חפרן בלילה.
בעיקר אוהב לכתוב מחשבות על טכנולוגיה והעתיד.

הטוויטר שלי: https://twitter.com/zivaolam
12/13 אופןAI כבר עשתה את המהפיכה שלה. משם כל מה שיש לה זה עוד מקצי שיפורים (כפי שראינו בכריסמס האחרון) אינסופיים. הם עסוקים בשיפור המודלים. הופכים אותם למהירים יותר ונותנים להם יותר פיצ׳רים (מעניינים יותר או פחות) אבל בזאת זה כנראה ייגמר >>
January 20, 2025 at 8:20 PM
11/13 דולפין הוא דולפין. הוא לא יהיה פתאום ציפור ולא משנה כמה גבוה הוא ינסה לקפוץ מעל המים. כל מה שהוא יכול זה מקסימום לשחות מהר יותר מהדולפינים האחרים או לצלול יותר עמוק ליותר זמן. וזו הסיבה שאני כבר לא מאמין לסם אלטמן כשהוא מבטיח AGI או מודל סופר מהפכני שישנה את הכל >>
January 20, 2025 at 8:20 PM
7/13 העיבוי קירות אומר שהן במקביל גם מתחילות לגייס טאלנטים שמגייסים טאלנטים שמגייסים טאלנטים. יש כסף, רוצים לצמוח וצריך אנשים שיעשו את זה. האנשים באים עם סט כישורים מאוד ספציפי שנועד לשרת את המוצר שפוצץ את הכל. כולם כולם מסתובבים סביבה הנקודה הזאת >>
January 20, 2025 at 8:20 PM
6/13 בעולם החברות חפיר אומר שבאופן טבעי הן מקבלות גישה להמון שותפות גדולות אחרות שרוצות לעבוד איתה. הן חותמות הסכמים שמבטיחים גישה בלעדית ומיוחדת לטכנולוגיה ומנסות לדאוג שהמתחרות החדשות שצצות לא יעשו זאת לפניה. החבירה הזאת מאפשרת להן צמיחה בטוחה יותר ומשאבים להמשך הדרך >>
January 20, 2025 at 8:20 PM
5/13 העניין הוא שכשחברה חדשה מביאה לנו מוצר מפוצץ לחיים היא מתחילה בתהליך אבולוציוני בלתי נמנע: חפיר עמוק ועיבוי חומות. מה זה אומר? דמיינו לרגע שאתם מוצאים גוש ענקי של זהב, מה תעשו איתו? סביר שתגרדו ממנו קצת להשקעות ואת השאר תטמינו עמוק במרתפי הבנק >>
January 20, 2025 at 8:20 PM
3/13 הקונספט של רשתות חברתיות היה עקום עד שהגיעה פייסבוק וטרפה לנו את הנשמה אל תוך בור ללא תחתית של אלגוריתמים ותמונות של חתולים. מי בכלל חשב שמכונית חשמלית יכולה להיות משהו או שחללית יכולה לנחות אנכית עד שאילון מאסק עשה את מה שאילון מאסק עושה >>
January 20, 2025 at 8:20 PM
2/13 זה נדיר, אבל זה קורה אחת לכמה שנים שצץ מוצר חדש לחיים והופך את החיים שלנו למשהו אחר ממה שהם היו לפני. מי זוכר שהיה פה עולם ללא מחשבים עד שאפל בנתה את המק והנגישה קונספט מסובך לרמה פשוטה (ואז מיקרוסופט עשו את זה מהכיוון שלהם) >>
January 20, 2025 at 8:20 PM
1/13 סמנו לעצמכם קו. האירוע הזה, שנקרא בינה מלאכותית, נגמר. ז״א, לא נגמר נגמר, אבל כן, נגמר. ואם אתם מרימים גבה וחושבים לעצמכם ״אבל רגע, AGI בפתח! אלטמן תיכף שולף את gpt5 והכל יעוף״ אז קודם תנשמו, ואז כנסו איתי לחפירה עמוקה על העניין >>
January 20, 2025 at 8:20 PM
מעשה שהיה כך היה. לקראת סוף שנות ה-80 של המאה הקודמת נינטדו עבדה בשצף קצף יחד עם סוני על גרסא חדשה של ה-Super NES שתכלול לראשונה גם כונן CD-ROM. (1/8)
November 25, 2024 at 6:37 PM
6/6 העתיקו את השיטה המקומית לתוך המפות שלהם ודאגו שהוראות הגעה מכל נקודה לכל נקודה תלווה בהסברים פיזיים של מה יש בדרך כדי שתוכלו להתמצא במרחב. השימוש במפות גוגל בהודו התחיל גדל מאפס שימוש לכלי מרכזי שעוזר למיליוני הודים להגיע, בין היתר, למסעדות החריפות והטעימות שלהם.
November 24, 2024 at 3:54 PM
5/6 הצוות גילה שכשאתם מבקשים ממקומיים עזרה בניווט הם יעזרו בנקודות ציון פיזיות כדי להגיד לכם איפה לפנות (ליד העץ הגדול, תפנו ימינה) וגם איפה לא לפנות (אם עברתם את הפסל של המדוזה כנראה שהלכתם רחוק מדי). מכאן כבר לא היה מקום להתחכם ובגוגל פשוט >>
November 24, 2024 at 3:54 PM
4/6 לא שימושי כי בהרבה מקומות בהודו....אין שמות לרחובות. ולא מדובר על אזורים נידחים אלא ערים גדולות ומרכזיות (כמו קולקטה). ואם אין לרחובות שמות, איך לכל הרוחות מסבירים לאנשים איך להגיע מנקודה לנקודה? לצורך המשימה טס צוות של גוגל להודו להבין מה קורה שם >>
November 24, 2024 at 3:54 PM
2/6 מסיבה לא ברורה, בניגוד למה שהתרגלתם, הוראות ההגעה (15 דקות הליכה) מלוות בהסברים משונים שאומרות לכם ״ללכת ליד הפארק״ או ״לעבור ליד אדידס״ או סתם לפנות ימינה ליד חנות הנעליים של באטה. מה קרה לשמות רחובות? למה גוגל מנסים לשגע את ריבי? >>
November 24, 2024 at 3:54 PM
1/6 דמיינו לרגע שאתם נמצאים בקולקטה, הודו. בדיוק סיימתם פגישת עסקים חשובה במגדל יסמין ואתם רעבים. השומר ממליץ לכם בחום לבקר בבלו-פופי-ת'אקאלי - ממש לא רחוק משם - ולטרוף טאלי נפאלי ב500 רופי. אתם פותחים את גוגל מאפס לחפש את המסעדה ו....נורא מבולבלים >>
November 24, 2024 at 3:54 PM
8/9 הפיתרון (שכנראה עוד השתנה מאז) היה - ואני מה זה מפשט - לעשות פיזור מבוקר יותר של האמנים ברשימה ביחס לאורכה. כך שאם יש לכם כמה שלמה ארצים, אנחנו נמקם אותם באופן בערך שווה על פני זמן הרשימה הכולל ועליהם נפעיל אלגוריתם לאקראיות >>
November 23, 2024 at 7:16 PM
7/9 וכך, גם לאלגוריתם של ספוטיפיי לא מעניין שיצא לכם הרגע שלמה ארצי - לשיר הבא יש סיכוי זהה להיות שלמה ארצי בדיוק כמו לשיר הקודם ובדיוק כמו לשיר הבא. אז מה עושים? המשתמשים טועים? כמובן שלא וצריך לשפר את האלגוריתם כך שיהיה אקראי אבל גם שירגיש ככזה >>
November 23, 2024 at 7:16 PM
6/9 העניין הוא שאת המזל לא מעניין מה שאתם רוצים ובכל הגרלה יש את אותו הסיכוי בדיוק כמו האחרות מה שאומר שכן - גם אחרי רצף הפסדים ישנו סיכוי זהה לעוד הפסד. למטבע שאתם זורקים לא אכפת מה אתם רוצים שייצא והיא תיפול איך שתיפול עם אותו סיכוי של 50% בכל פעם >>
November 23, 2024 at 7:16 PM
5/9 הסיבה נעוצה בעובדה שיש לנו נטייה לבלבל בין אקראיות מוחלטת לבין התפיסה שלנו לגבי מהי אקראיות מוחלטת. המהמרים שבינכם מכירים את ההרגשה שאתם מפסידים פעם אחר פעם אחר פעם ואחרי כל הפסד בטוחים שהפעם אתם בטוח תנצחו כי אין סיכוי שאחרי רצף הפסדים לא יבוא ניצחון >>
November 23, 2024 at 7:16 PM
3/9 איך האלגוריתם עובד? בקצרה, נניח שיש לכם סדרה של ABCDE. אתם לוקחים את האיבר האחרון בסדרה (E), בוחרים מיקום אקראי מ-0 עד 3 (נניח יצא 2) ומחליפים בין האיברים (אז E מתחלף עם C). ואז אתם עוברים לאיבר הבא (D), בוחרים מיקום אקראי מ-0 עד 2 ומחליפים וכן הלאה >>
November 23, 2024 at 7:16 PM
2/9 לפני קצת יותר מעשור הצוות של ספוטיפיי שם לב שהמשתמשים שלהם כל הזמן מתלוננים על כמה שפונקציית השאפל לא באמת אקראית ומייצרת רשימות השמעה שנראה שיד אדם נגעה בהם. המהנדסים היו נורא מבולבלים שכן הם בפירוש ידעו שהם מיישמים את Fisher-Yates כדי לערבב את הרשימה >>
November 23, 2024 at 7:16 PM
1/9 אוקי. אז מכירים את זה שאתם שמים שאפל (suffle) בספוטיפיי שלכם ופתאום שלמה ארצי מתנגן לכם בזה אחר זה מה שגורם לכם לתהות מה שאפל בכלל בשאפל הזה? לא יצא לכם? ובכן, זה בגלל שהשאפל של ספוטיפיי הוא לא בדיוק מה שחשבתם. בואו ותשמעו משהו נחמד בעניין >>
November 23, 2024 at 7:16 PM