הפרס השנה הוענק לשלושה חוקרים על מנהור מאקרוסקופי וקווינטוט של מעגלים חשמליים, אבל מה זה אומר? ואיך כל זה קשור למחשוב קוונטי? מוזמנים לקרוא את הכתבה הבאה בבלוג שלי : www.whatsquantum.org/post/%D7%A4%...

מי יזכה בנובל לפיזיקה השנה? בשנים האחרונות הוועדה מנסה להיות עכשווית. בגלל שהעולם חוגג מאה שנים למכניקת הקוונטים, יש שתי אפשרויות סבירות- על יסודות התורה, או על משהו עתידי כמו מחשוב קוונטי. התקווה שלי היא שהפעם הם יעניקו על פיזיקה יסודית, ולא עוד גימיק כמו AI. המשך-

לא חשבתי שזה איי פעם יקרה, אבל אני מארגן קונצרט!
לכבוד חגיגות המאה, אתם מוזמנים למופע חד פעמי שמשלב מדע, מוזיקה ווידאו ארט. בקונצרט נספר את סיפורה של מכניקת הקוונטים ונמחיש את התופעות הייחודיות שלה בעזרת קטעי מוזיקה על צ׳לו ופסנתר.
כניסה חופשית בהרשמה מראש!
מחכה לראותכם :)
www.lsgenesis.com

מסתבר שלחוקרים משתלם לפרסם כאן מאמרים:
www.nature.com/articles/d41...

בעיית המדידה נתפסת כעניין פילוסופי בלבד—אבל היא הרבה יותר מזה: היא חושפת סדקים ביסודות שעליהם נשענת מכניקת הקוונטים. מה בדיוק הבעיה (והאם בכלל יש אחת), אילו גישות מציעות פתרון, ומה רוב הפיזיקאים מעדיפים? הפוסט המלא בבלוג!

6# רכזו מספיק אנרגיה במקום אחד, אתם תגרמו להיווצרותם של חלקיקים. תנו לחלקיק מספיק אנרגיה, דבר דומה יקרה. למעשה אי אפשר להתחמק מזה. ככל האנרגיה יותר מרוכזת, ההסתברות שיווצרו חלקיקים במקום גדלה. אם צפיפות האנרגיה גדולה עוד יותר, חורים שחורים יכולים להיווצר!

כדי להדגים את המערכת הזריזה שלהם לסידור אטומים, חוקרים מסין עשו סרטון משעשע על החתול של שרדינגר עם אטומים 😂

מהי מדידה? כיצד משהו הסתברותי הופך לוודאי? ריצ׳רד פיינמן צוטט פעם במשפט שמשקף את התחושה: ״אתם יודעים איך זה תמיד, לוקח דור או שניים עד שנהיה ברור שאין בעיה. טרם שוכנעתי שאין כאן בעיה אמיתית. אני לא יכול להגדיר את הבעיה האמיתית, לכן אני חושד שאין בעיה אמיתית כאן, אבל אני לא בטוח שאין באמת בעיה״.

3#: מקור האנרגיה של השמש הוא מהיתוך גרעיני שלא היה מתרחש ללא מנהור קוונטי. בלי מנהור, חלקיקים פשוט היו נדחים חשמלית ולא מותכים. בזכותו, חלקיקים מדלגים מעל מחסומים אנרגטיים גם אם אין להם את האנרגיה לכך. ההסתברות שהפרוטון יעבור היתוך בשמש הוא אחד ל10 בליון שנה וזו הסיבה שהשמש מחזיקה מיליארדי שנים!

עובדה #2: לפי פרשנות קופנהגן (המקובלת) של מכניקת הקוונטים מיקום (או כל גודל מדיד) מוגדר רק כהסתברות דרך פונקציית הגל ונקבע רק בעת המדידה. בפרשנות דה-ברולי–בוהם המיקום קיים תמיד, והגל ההסתברותי מנחה את תנועת החלקיק. אם כך — למה פרשנות קופנהגן מקובלת? המשך בתגובות

לכבוד חגיגות המאה, אני מאתגר את עצמי לכתוב 100 עובדות על מכניקת הקוונטים בשנה הקרובה.
עובדה #1
הסתברות קוונטית אינה תוצאה של חוסר ידע, אלא תכונה יסודית של הטבע.
בניגוד לקלאסיקה – בקוונטים סדר המדידות משנה את ההסתברות עצמה!

במאמר המהפכני על מכניקת הקוונטים שפורסם היום לפני 100 שנים כתב הייזנברג: ״במכניקת הקוונטים, רק גדלים שניתנים לצפייה עקרונית נחשבים לבעלי משמעות פיזיקלית״. במשפט יש עומק ויופי- מדע מבוסס רק על דברים מדידים, ודווקא מעיקרון זה שלכאורה נתפס ״קלאסי״, צמחה התורה המשונה שקרויה מכניקת הקוונטים.

לפני 100 שנים בדיוק, שלח הפיזיקאי הצעיר וורנר הייזנברג (אז בן 23 בלבד!) מאמר פורץ דרך, שהניח את היסודות למכניקת הקוונטים. מבלי לדעת, הוא ניסח מחדש את מכניקת המטריצות שממנה פותח עקרון האי־ודאות ומשוואת שרדינגר. איך הניסיון להסביר ספקטרום של אור הנפלט מאטום מימן הוביל למהפכה ששינתה את הפיזיקה לעד?

התמונה החביבה הזו לא מראה את המתיחות בין פאולי (משמאל) והייזנברג (מרכז). הם נהגו לבקר קשות אחד את השני. בכמה התכתבויות תמצאו גם קללות, אבל האהובה עליי היא זו שמופיעה כאן בתגובה לניסיון של הייזנברג לבנות את תורה של הכל: ״אני (פאולי) מראה לעולם שאני יודע לצייר כמו טיטאן (ריבוע ריק) רק הפרטים חסרים״.

אי שוויון בל הוא אחד מהנושאים הכי מדוברים וגם הכי מבלבלים בקוונטים. כמעט כל פיזיקאי מכיר את המונח, אבל נתקלתי רק במעט שמבינים אותו לעומק. גם אני נחשפתי אליו בקורס מבוא, ורק שנים אחרי קלטתי עד כמה עקום הוא נלמד. אז החלטתי לעשות סדר -
מה הוא מניח? מה נובע ממנו ובעיקר מה לא?
מוזמנים לקרוא!

בתוך כל הטירוף, אם אתם בממ”ד ויש לכם רגע שקט — זו הזדמנות טובה לקרוא כתבה קצרה שכתבתי על הפיזיקה שמאחורי פצצות האטום והאתגרים ההנדסיים הכרוכים בבנייתן

כפיזיקאי, אי אפשר בלי עיקרון הפעולה המינימלית – הרעיון שראשיתו עוד מיוון העתיקה, מצא את עצמו גם במכניקת הקוונטים ושינה את כל חוקי הפיזיקה
קראו עכשיו את הפוסט הראשון בבלוג החדש שלי על המהפכה המדעית הזו!
רוצים עוד? הרצאה בחמישי בעוד שבועיים – כל הפרטים מחכים לכם בבלוג.