פתאום הבנתי, את סתם פחדנית

אני לא מצליח ליישב את הבן אדם שכל הזמן התעניין בי, היה רגיש אליי ולצרכים שלי, לבן אדם שהתנהג בצורה כל כך אנוכית אליי אחר כך

היום חשבתי עליך קצת פחות. אולי מחר זה יהיה עוד פחות. רק קצת כל פעם זה מספיק

פעם מישהי אהבה אותי

עד מתי אני אחפש סגירות מעגל? המחשבה הזאת על לכתוב לה מה באמת אני חושב עליה, הרי זה לא יסגור כלום, זה סתם רצון להיות זה שאומר את המילה האחרונה. את מתה בשבילי וזהו. צריך לשנן את זה כל יום

איך אפשר להתעלם ממישהו? פשוט להחליט שהוא לא קיים ולמחוק את הקיום שלו מהמחשבות שלך. אי אפשר לעבור איזה צריבה קטנה וזהו, הוא לא קיים יותר?

איך נתקעת לי בראש עוד פעם, איך???