מדע גדול, בקטנה
banner
lbscience.org
מדע גדול, בקטנה
@lbscience.org
עמותת הנגשת מדע הפופולרית והגדולה בישראל הגיעה גם לפה.
עוד מדג''ב כאן: http://fb.com/MadaGB
וכאן: http://lbscience.org
ד"ר נתנאלה אילוז־אליעז היא חוקרת בתר־דוקטורט במכון סאלק שבקליפורניה.היא חוקרת כיצד צמחים מתמודדים עם עקות סביבתיות, ומהי השפעתן המתמשכת של עקות, גם לאחר שהן חולפות. היא מנסה לגלות את המנגנונים שבאמצעותם הצמחים מצליחים להתאושש מעקות, כדי להבין איך אפשר לפתח גידולים עמידים וחסינים יותר.

ערכה:סמדר רבן
November 12, 2025 at 9:29 AM
הבנה מעמיקה של תהליכי ההתאוששות מיובש ושל האופן שבו הצמח מפעיל את "מערכת החיסון המונעת" שתיארנו פה עשויה לאפשר פיתוח זנים חדשים של גידולים כגון חיטה, אורז, תירס ואחרים – זנים שיהיו לא רק עמידים יותר ליובש אלא גם חסינים יותר למחלות, וכך יוכלו להניב יבול יציב יותר בתנאי סביבה משתנים.
November 12, 2025 at 9:29 AM
למה כל זה חשוב? יובש הוא אחד האיומים המרכזיים על החקלאות בעידן של שינויי אקלים. גם אם צמח מצליח לשרוד תקופה יבשה, הוא עלול להיפגע דווקא עם חידוש ההשקיה – אולי בגלל פתוגנים, אולי בשל קושי כללי לחזור לתצורת גידול מיטבית ויצרנית, ואולי משתי הסיבות גם יחד.
November 12, 2025 at 9:29 AM
כלומר, שלב ההתאוששות מיובש אינו רק רגע של חיים מחודשים, אלא גם שלב שבו הצמח פגיע במיוחד. אם כן, ההשערה היא שהצמחים פיתחו מערכת הגנה מונעת המגינה עליהם מפני הדבקה בפתוגנים בעת ההתאוששות מיובש.
November 12, 2025 at 9:29 AM
אך פתיחה זו יוצרת גם נקודת תורפה – היא מאפשרת לפתוגנים לחדור אל תוך רקמות העלה, למשל מטיפות גשם שעלולות להכיל מיקרואורגניזמים שונים, חלקם מזיקים לצמח.
November 12, 2025 at 9:29 AM
בתקופות יובש, כאשר זמינות המים מוגבלת, תאי השמירה נסגרים כדי למנוע איבוד מים. לאחר גשם או השקיה הצמח פותח מחדש את הפיוניות, וכך הוא מאפשר את חידוש זרימת המים מהשורש אל חלקי הצמח העליונים.
November 12, 2025 at 9:29 AM
אבל למה בעצם הצמח משקיע אנרגיה בהפעלת מערכת החיסון בשלב זה? מתברר ממחקרים קודמים כי בתנאי יובש הצמח משתיק גנים הקשורים למערכת החיסון. גם הפיוניות, שהזכרנו קודם, קשורות לכך: בתנאים מיטביים, תאי השמירה של הפיוניות נפתחים ונסגרים במהלך היום כדי לשמור על מאזן מים תקין בצמח.
November 12, 2025 at 9:29 AM
באמצעות שיטה זו, הנקראת MERFISH, יכולנו לבחון את המיקום הפיזי המדויק של ביטוי הגנים בתגובה ליובש ובהתאוששות ממנו – ולא של גן בודד, אלא של אלף גנים בו־זמנית!
November 12, 2025 at 9:29 AM
לאחר שלמדנו אילו תאים מפעילים אילו גנים בתגובה ליובש ולהתאוששות ממנו, השתמשנו בשיטה מעניינת שאפשרה לנו לראות היכן בדיוק הגנים האלה מתבטאים – ממש על גבי רקמת העלה.
November 12, 2025 at 9:29 AM
למשל, ברקמת האפידרמיס, הרקמה החיצונית של העלה, נמצאים, בין היתר, "טריכומות" – תאים דמויי־שיער, וכן "תאי שמירה" – תאים האחראים לפתיחה וסגירה של הפיוניות, שהן נקבים קטנים בעלה אשר מאפשרים אידוי מים וכניסה של פחמן דו־חמצני, הדרוש לתהליך הפוטוסינתזה.
November 12, 2025 at 9:29 AM
לאחר מכן רצינו לבדוק אם תאים מסוגים שונים בעלה מגיבים באופן שונה להחזרת ההשקיה. לשם כך השתמשנו בשיטה המאפשרת ריצוף RNA ברמת תא בודד (single-cell RNA-seq).
מה פירוש 'סוגי תאים בעלה'? בעלה יש כמה רקמות, ובכל רקמה תאים מסוגים שונים.
November 12, 2025 at 9:29 AM
תגובה זו נבחנה בשמונה נקודות זמן, מ־15 דקות ועד 48 שעות לאחר החזרת ההשקיה. כך יכולנו לעקוב אחר השינויים בביטויי הגנים בטווחי זמן קצרים וארוכים במהלך ההתאוששות.
November 12, 2025 at 9:29 AM
תחילה בחנו אם ישנם גנים המופעלים רק בתהליך ההתאוששות מיובש. גילינו כי יש יותר מ־3,000 גנים אשר אינם מתבטאים בתגובה ליובש, אלא דווקא בתגובה להחזרת ההשקיה, בעת ההתאוששות.
November 12, 2025 at 9:29 AM
במחקר שפרסמנו לאחרונה בעיתון Nature Communications התמקדנו בשלב פחות נחקר של התמודדות הצמחים עם שינויים בזמינות המים – השלב שבו אספקת המים מתחדשת לאחר תקופת יובש. השתמשנו בצמח המודל תודרנית לבנה (Arabidopsis thaliana), המקביל הבוטני של מודל עכבר המעבדה במחקר ביולוגי טיפוסי.
November 12, 2025 at 9:29 AM
למרות שתחום זה נחקר במשך שנים רבות ויש לנו ידע רב על תהליכי ההתמודדות של צמחים עם יובש, במחקר עדיין מתקשים לפתח זני צמחים שיהיו עמידים ליובש ויעמדו בסטנדרטים חקלאיים – זנים יציבים בתנאי שדה, המניבים לפחות כמו הזנים המסחריים המוצלחים.
November 12, 2025 at 9:29 AM
מוערך כנמוך מ־10%, שיש בטבע הרבה יותר מ־10,000 פרטים בוגרים בכל תת אוכלוסייה מקומית, ושהאוכלוסייה העולמית קטנה בפחות מ־10% בעשר השנים האחרונות.
⬇️
November 10, 2025 at 1:01 PM
סטטוס סכנת ההכחדה של צב־הים הירוק עמד במשך 20 שנה ויותר על "EN – בסכנת הכחדה", בעיקר משום שבשנות ה־30 של המאה הקודמת צדו אותו למאכל בהיקף שהגיע ל־2,000 צבים בשנה [2]. כעת הוא הורד בשלוש דרגות ל־"LC – בסיכון נמוך" [3]. המשמעות היא שסיכוי המין להיכחד במאה השנים הקרובות ⬇️
November 10, 2025 at 1:01 PM
כך למשל העדכון שלפיו שלושה מינים של כלבי ים ארקטיים מאוימים מההתחממות הגלובלית.

אבל יש גם בשורות טובות! אחד המינים שדרגת הסיכון שלו שונמכה משמעותית הוא צב־ים ירוק (Chelonia mydas), שחי גם בים התיכון ומתרבה בחופי ישראל. ⬇️
November 10, 2025 at 1:01 PM
הסטטוס נקבע על ידי הערכה של מספר היבטים כמו גודל האוכלוסייה כיום, קצב הירידה או העלייה של גודל האוכלוסייה, גודל בית הגידול הזמין, האיכות שלו ועוד.

כפי שאפשר לשער, רבים מהעדכונים בקונגרס הם שליליים, כלומר סטטוס סכנת ההכחדה של מינים רבים מעודכן לחמור יותר. ⬇️
November 10, 2025 at 1:01 PM
בתחילת אוקטובר התקיים באבו דאבי כנס שמירת טבע של האיגוד הבין־לאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע – IUCN Red List of Threatened Species – [1]. מומחים בכנס מעדכנים את הרשימה האדומה המגדירה את סטטוס סכנת ההכחדה של מעל 170 אלף מינים של בעלי חיים וצמחים, אשר 28% מהם נמצאים בסכנת הכחדה. ⬇️
November 10, 2025 at 1:01 PM