ממש. אחרי ליקריץ (לא סרט רע, אבל זה היה קצת ״מעייף״ כבר) זו ממש הצלת קריירה

הו, חן חן 🙏
שמח שיש מי שקורא :-)
אני חושב שאני יכול לכתוב ספר על הסרט הזה... כל כך מבדר וכל כך רלוונטי. מאז אופנהיימר לא היה בלוקבסטר הוליוודי מעניין כזה (אפ כי הוא לא יצליח לגרד חמישית מההכנסות של ההוא).

3/ הכי חשוב שתכנסו ל Josie ותראו אולי בא לכם ולכן לעקוב גם שם.
www.josieapp.com

2/ תרופת הנגד הכי יעילה לכל מה שקורה בעולם. זו יוזמה נהדרת שאני ממש מקווה שתצליח. למי שצריכים קצת חימום לפני שנכנסים פנימה, כתבתי כמה מילים בגנות האלגוריתם כאן אבל יותר חשוב מהטקסט הזה (ולמרות שיש לינקים בפנים)>><
open.substack.com/pub/efilifsh...

2/ הרובוט נלחם על חייו..

חן חן

אני בקרוב אטפל בצפיה חוזרת.

לול 😂
מזמן לא ראיתי אותו...

לא באמת זוכר אבל אני אהמר על מאניבול?

היא עוד לא שולטת באולפנים, אבל זה בהחלט בדרך.

שום שלדים. זה מאד הגיוני כשחושבים על זה:

x.com/efraimleaf/s...

מדויק

השינויים אולי לא מאד דרמטיים, אבל משפרים מאד.

אני דווקא מוצא את החלק האחרון מוצלח מאוד (בעיקר בגרסת התיקון האחרונה שהופכת אותו להרבה יותר קוהרנטי).

כן, בהחלט. זה ההבדל בין שימוש בכח שיסודו בחוסר ברירה, צורך השרדותי, לפריבילגיה של כח (ומכאן השימוש בו שמביא כליה).

ויטו אמר למייקל שהוא לא רצה את זה עבורו כי הוא רצה שיהיה סנאטור. כלומר להמיר את כח האלימות בכח פוליטי.

אני לא חושב שזה סיפור החטא וענשו קלאסי עם חטא מוסרי מובהק אלא יותר ״הכח, ומחיר הכח״. אבל בהחלט צודקת שקופולה לקח את זה יותר לכיוון של טרגדיה יוונית (בעיקר בשני החלקים האחרונים) מאשר פוזו.

מייקל התייחס לפן המשפחתי (עולם הרגש) בדיוק כפי שהתייחס לפן העסקי (עולם הכח). הוא החיל את חוקי הכח גם על העולם המשפחתי. אחיו, אשתו, כולם כלים על לוח השחמט
ויטו לא ״כנראה״ לא היה נוקם. אחרי סאני הוא מחל על כבודו וארגן ״שלום״ (עם איום).

2/ מייקל חשב על מהלכים בעוד ויטו חשב על השלכות. ויטו היה זה שידע והבין את המחיר האמיתי של כח. הוא ידע לבנות אותו, לא הסס להשתמש בו, אבל תמיד חתר ליציבות. בא מסיציליה, מעוני וטראומה, וחשש ממלחמה כי ידע את מחירה. מייקל שגדל כפריבילג הבין אותה כמשחק שח. כאסטרטגיה. לא הבין את משמעותה עד שהיה מאוחר מדי.