כמו חופים של ים עוזב
אני עובר עכשיו ממך
בין דמעות ובין כאב
אני הולך אני הולך

אני מתגעגע אליך

אתמול ששוחחתי עם ידידה והיא סנגרה בלהט על אהוב שמתנהג נורא ואמרה שמכירה אותו ומסכימה שאם הייתה שומעת על אחר אז הייתה מגיבה כמוני ולא יכולתי לחשוב שאולי היא משלה את עצמה. מוצא עצמי היום תוהה, אולי גם אני משלה את עצמי. מתמכר למילים ועוצם עין מהמעשים, אולי רק כי משוכנע שמכיר .אולי:

כנראה שלא.
למרות שזה מוזר.
לא הבנתי למה נחסמתי שם. :(

אולי גם שם לא נהיה חסומים?

״תמורת מילה אחת
אתן כל כך הרבה״.

אני לא צריך סימטריה, רק כל כך מעט.

אני כל כך בוגר, שלא מפסיק להתפעל מאופציית הפיכת תמונות למדבקות באייפון וכל הנודז מומרים אט אט לסטיקרים.

אילו פידים מעניינים יש חוץ מעברית?

האם להיות בך מאוהב
זה כשאני עצוב עכשיו
והחלון מראה לי סתיו
האם להיות בך מאוהב
זה כשהלב מרגיש רעב
כשאת לא פה לידי״ (א.גפן/האם להיות בך
מאוהב).
האם?
שאלה מטופשת. כאילו יש ברירה.
רעב? כאב. בדידות.
ריקנות.

כוח העל שלי, הוא תמיד להתקרב
למישהי ולגלות שהיא מהמשתבללות. כשרע לה, היא רק רוצה להיות לבד. אני? כשרע לי אני רק רוצה להיות איתה, ורע לי כל כך, שהיא לא יכולה למצוא נחמה בי.
(מקודם נפלה טעות בטקסט ונשלח מחדש)

האם ״גיליתם פה מחדש״ יוזרים שרבתם או השתקתם או חסמתם או הפוך שחסמו אתכם - ופה התקרבתם? אולי כי התחרטו/תם, אולי כי הם שינו סגנון?

עוד לא יודע אם אשאר ובינתיים לא ממש מתחיל לחפש פנים מוכרות, אבל כבר יודע שרוצה ליצור פה חוויה יותר אינטימית וסימטרית , אז עוקבים שעקבתי אחריהם ולא עקבו אחרי בטוויטר, תהיו מעניינים ככל שתהיו, אני כבר הבנתי את הרמז ולא אנסה להידחף בכוח.

הכי חשוב, אפשר לנעול את האפליקציה (אייפון)? כי אין מצב לעוד אפליקציה חברתית על המכשיר, שאי אפשר לנעול אותה. הספיק לי מזה עם טוויטר.