הרגשתי ככה אחרי הקורונה באופן שונה. משהו בזה שלתקופה כולם הרגישו אותו דבר, חוו את אותו הפחד ואת אותן התמודדויות, ופתאום זה נגמר ומצופה מאיתנו לחזור ל"מה שהיה" למרות ששום דבר לא אותו דבר איכשהו היה לי יותר מערער וקשה מהדבר עצמו. לא יודעת אם זה דומה למה שאת חווה ובכל אופן זה ממש הגיוני

אבל מי עשה מה

חצי מהמילים האלה בכלל לא מהדור שלנו

ומה אנחנו היינו אומרות? קול? צ'יל? באיזה מילים היינו משתמשות שהן ספציפיות כאלה

אני הולכת לבחון את הטענה הזאת לעומק

לא כולנו בעולם הגיימינג

איך זה אינטואיטיבי????

זהו ניסיתי לאחרונה לבחון את הסלנג הלועזי שהיינו משתמשות בו והוא היה משמעותית פחות ביזאר ומוזר ומבוסס רפרנסים. לפני איזה שבוע למדתי את המונח "אורה פארמינג" נגיד וזה מאד רחוק מאיך שאנחנו היינו מדברות אני חושבת, לא מבחינת המילים עצמן מבחינת כמה ברורות היינו למבוגרות מאיתנו

אני נפעמת מכמות המילים שאני לא מכירה וצריכה שיסבירו לי מה הן אומרות כמו דודה