זמיר כיהן בתפקיד היועמ"ש בשנים 1978–1986, וכשופט בית המשפט העליון בשנים 1994–2001. הוא חתן פרס ישראל לחקר המשפט, פרס א.מ.ת. ואביר איכות השלטון. מאבקו בזמן כהונתו כיועמ"ש על חשיפת האשמים בפרשת קו 300, שנחשב כמופת של עמידה על שלטון החוק, ואין מוכשר ממנו לכתוב על הנושא.
www.steimatzky.co.il/010011188

מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים - אוניברסיטת רייכמן והוצאת כנרת זמורה דביר גאים להביא לקורא את ספרו של שופט בית המשפט העליון בדימוס יצחק זמיר 'שלטון החוק בישראל נוכח האיום על הדמוקרטיה'.

שלטון החוק קובע שיטתיות ואוביקטיביות ודוחה שרירותיות וסוביקטיביות. האלטרנטיבה היא שלטון המתנהל על פי גחמותיו של השליט, כלומר באופן שרירותי. במילים אחרות, מהות שלטון החוק היא החלפת רצונו של השליט, רצון שנובע ממנו בלבד ושנתיניו כפופים לו, במסגרת עקרונית, קבועה ושקופה, שכולם, כולל השליט, כפופים לה.

יסודות שלטון החוק הן קיומו של חוק כללי וגלוי החל על כל בני האדם במסגרת פוליטית מסויימת, כך שאין איש או מוסד כלשהו שנמצא מעל לחוק, ואשר כל הכפופים לו זכאים ומחויבים למשפט ציבורי והוגן אם הם נחשדים בחריגות ממנו. במדינות ליברליות הוא כולל גם את השוויון לפני החוק, ואת פרשנות החוק על ידי מערכת המשפט.

מרות דוגמאות אלה, שלטון החוק לא התקיים כעקרון מובהק, מוצהר ומקובל לפני המאה ה-16. בתקופה זו הוא מופיע בבריטניה, ומתפשט לאירופה עם התגבשותן של מדינות הלאום, ביסוס העיקרון שישנה רק סמכות אחת בכל מדינה (הרשות המבצעת) ובמקביל הנהגת הפרדת הרשויות, כך שהרשות המחוקקת והרשות השופטת נבדלות מהרשות המבצעת.

גם באתונה העתיקה, בה אריסטו הסביר מדוע שלטון חוק שעדיף על שלטון כל אדם מסויים. עמדת המתנגדים למלוכה אבסולוטית היא ש"שלטונו של החוק עדיף... על שלטון של אדם אחד מן האזרחים; ולפי אותו ההיגיון, גם אם מוטב שאחדים [ולא יחיד] יהיו שליטים, יש להעמידם כשומרי החוקים ומשרתי החוקים" (פוליטיקה, ג, 16)

בממלכת ישראל העתיקה החוק היה עליון למלך - בספר דברים מוצג לפנינו "חוק המלך", על פיו "לא ירבה לו סוסים, ולא ישיב את העם מצרימה... ולא ירבה לו נשים... וכסף וזהב לא ירבה לו" (יז, טז-יז) - ועקרון זה מובן אם נזכור שהחוק היה אלוהי, ושהמלך היה אדם (ולא אל בעצמו, כנהוג בסביבה באותה תקופה).

וכמו שסגל מסכם: "ואלה מדברים על אלימות, הסתה, מכונת רעל ומצעדי טרלול"

ושלישית, ובאופן הכי בנאלי, פשוט עבודתה של מכונת הרעל, שפעלת נון-סטופ וביעילות ייקית, שדואגת להכפיש כל אחד וכל דבר שמועיל לה, שהפעם היחידה שתשמעו ממנה על "אחדות", "מעגלי שיח" ו"יחד ננצח" הוא כשידה על התחתונה, בעוד בכל פעם שיהיה לה כוח היא תצבע את כל מי שלא היא כאויב ובוגד.

ומצד שני אי אפשר לקחת אחריות על שום פגם שהם עצמם לוקים בו, כי הרי הם תמיד ולנצח קורבנות של נסיבות.

שנית, יש כאן עוד הדגמה לעמדה הקורבנית שהימין אימץ בזמן הזה: הם תמיד הדחויים, המסכנים, המדוכאים, המופלים לרעה. הם תמיד קורבנותיה של האליטה, ההגמוניה, הדיפ סטייט. הם מקסימום ילדים תועים, בעוד השמאל הוא מפלצת. לכן כל עלבון טיפשי מצד שמאל הוא אפוקליפסה,

בשני המקרים, אגב, החליקה את הדרך שנאת מוסלמים, ובשני המקרים גם אנשי מרכז מטושטשי ערכים (אני מסתכל עליך בני גנץ) משתפים עם זה פעולה.

רמת גיזלוט כל כך מופרכת מורה קודם כל על הנירמול המוחלט והחולני שקיבלה כאן אלימות וגזענות מימין, על המיינסטרימיזציה של הכהניזם, על ההתיישבותצעירזציה של נערי הגבעות, על החיבוק של הימין הישראלי את אנשי העליונות-היהודית המקבילה לחיבוק של הימין האמריקאי והאירופי את האנטישמים.

ובאמת שאדם לא אשם בחטאי בני משפחתו, אבל אפרופו "מיקומם במחנה" רק בשביל הידע הכללי שישאל פעם את אבא העורך הראשי לשעבר של מקור ראשון למה הוא ישב בכלא כשעמיתי היה ילד.

תועפות גזענים, פודנמנטליסטים, משיחיים, קנאים ועוד כהנה וכהנא.

כל זה בלי למנות רשימה של עשרות(!) טרוריסטים יהודים שלא רק רצחו אלא אשכרה נתפסו והורשעו, שורפי משפחות ופוגרומיסטים, רוצחי פלסטינים ופורעים, מתנקשי ראש ממשלה ומציתי כנסיות, פוצעי חיילים וייעדי שב"כ.

בימין יושבים ח"כ כמו סון הר מלך שסגל בעצמו(!) כינה "תומכת טרור", עמיחי "פצצת אטום על עזה" אליהו, רבנים בכירים כמו דב "ברוך גולדשטיין קדוש" ליאור, הרב צבי טאו ההומופוב המטורלל ושליחו בכנסת אבי מעוז, תלמידו יוסף "לנשים יש רוחניות בינונית" קלנר, שמואל "לנקום בחילונים" אליהו,

שר ביטחון עד לפני שבועיים, יואב גלנט, אמר בפירוש: "צה"ל השיג את כל יעדיו ברצועת עזה ולכן אין סיבה לא להגיע לעסקת חטופים". אין סיבה, לבד מתאוות ההתנחלות של סמוטריץ'. ואם המחיר הוא הקרבתם של עשרות חטופים ושגרת נפילתם של חיילים - הוא מוכן לשלם אותו.

אבל זה לא הכל: הפעם הרחבת מפעל ההתנחלויות מגיעה באופן ברור על חשבון עשרות ישראלים שנמצאים בשבי החמאס. ההתנחלויות בצפון הרצועה ייבנו בתמורה לחייהם, על דמם ועל גופותיהם של אחינו ואחיותינו, תוך בגידה במחוייבות של המדינה כלפיהם ובערבות ההדדית שאנחנו חבים להם ולהן.